מה מלמדת היהדות על טיפול הולם לחיות?
אנגלית English

היהדות מלמדת שאסור לנו להכאיב לחיות, אלא לטפל בהן באופן מוסרי. כי ה' ברא את החיות, ולכן הן יצורי ה', ואנו אחראים לשמור אותם; לכבד את מעשיו של ה'. המושגים האלה מתומצתים בביטוי העברי ''צער בעלי חיים'', המצווה התנכית שאוסרת עלינו מלהכאיב לחיות. למרות שהתורה מצינת שאנו "וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ." (בראשית א',כו), היה משוער בו שנשמור יחס או קשר בסיס עם החיות, שאנו מכבדים את זכויותיהן. באותו האופן שיש לנו הרגשות והיכולת להרגיש כאב, לחיות יש אותו הדבר. כהנ''ל, החיות הן יצורי ה', ואנו חייבים לעשות הכל לטפל בהן בצדק ומשפט, כדי להימנע מהרסן. ה' כרת להן בריתות וחוזים באותו הדרך שהוא כרת בריתות לאנשים...

וַאֲנִי, הִנְנִי מֵקִים אֶת-בְּרִיתִי אִתְּכֶם, וְאֶת-זַרְעֲכֶם, אַחֲרֵיכֶם. וְאֵת כָל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם, בָּעוֹף בַּבְּהֵמָה וּבְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ אִתְּכֶם; מִכֹּל יֹצְאֵי הָתֵּבָה, לְכֹל חַיַּת הָאָרֶץ. (בראשית ט',ט-י)

וכרתי להם ברית, ביום ההוא, עם-חית השדה ועם-עוף השמים, ורמש האדמה; וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן-הארץ, והשכבתים לבטח. (הושע ב',כ)

התהילים מצינים דאגתו של ה' לחיות, כי "חַנּוּן וְרַחוּם יְהוָה; אֶרֶךְ אַפַּיִם, וּגְדָל-חָסֶד" (קמה,ט). הם מתארים את ה' כ... "רְצוֹן-יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה; וְאֶת-שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע, וְיוֹשִׁיעֵם" (יט). גם אומרים שהוא "נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ; לִבְנֵי עֹרֵב, אֲשֶׁר יִקְרָאוּ" (קמז,ט). "אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה'" (לו,ז).

בסך הכל, העמדה היהודית מתומצתה במשלי... "יוֹדֵעַ צַדִּיק, נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ" (יב,י). בדת היהדות, מישהו שלא מטפל בחיותיו לא יכול להיקרא כצדיק, והוא ילך לשאול. רב שמשון רפאל הירש מתמצת את החשבת היהודית על טיפול חיות...

"כאן אתה מופנה אל תורת ה', שדורשת ממך ללא להסב לחיות כאבים מיותרים, אך לעזור להן, וכשאתה יוכל, להקל את סבלן כאשר אתה רואה שיש לחיה כאב, אפילו כשלא היה דופיך."

עוד שאלות

מה הן הדוגמאות של חסד לבעלי חיים על ידי גיבורים יהודים?

אנגלית English

 

הרבה גיבורים גדולים יהודים מהתזים למדו את התכקדימ שלהמ כאשר היו רועי דאין.

 

השמ בתן את משה על ידי ריעת הצאין שלו:

אמרו רבותינו כשהיה משה רבנו עליו השלום רועה צאנו של יתרו במדבר ברח ממנו גדי ורץ אחריו עד שהגיע לחסות(מקום עשב ליד המים) כיון שהגיע לחסות נזדמנה לו בריכה של מים ועמד הגדי לשתות כיון שהגיע משה אצלו אמר אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני צמא עייף אתה הרכיבו על כתיפו והיה מהלך אמר הקב"ה יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם כך חייך אתה תרעה צאני ישראל. (שמות רבה ב',ב).

אלא מפני שהראה הרבה חסז ורתמים להיות: ערך גדול לא מפני היה נואמ, ופליטיאי, ולתמ וא מדינאי טוב, המלך דוד, דמורה, נביא ומנהיג היהודי הגדול נמדאו בתור בן אדם בעל.

 

זה שיכנע את אליעזר שריבה תהיה אישת מתאימה ליידחק האכפטיות של ריבה לגמלים הוכיתה שהיה לה לבטוב ורחמים לכל ייצורי הי. היא לא רק נתנה מיים לאליעזו אלא גם לגמלים שלו. התיות בהרבה חסד. אליעזר, המשרת של אברהם, ביקש מריבקה מיים לעצמו. ריבקה נמדאה מנאימה להיות אישתו ניל יצחק מפני התנהגה אל.

 

יעקוב אבינו גם הראה אכפטיות כלפי חיות. אתרי שהתפייסו, עשו אמר ליעקוב. "נִסְעָה וְנֵלֵכָה; וְאֵלְכָה, לְנֶגְדֶּךָ." אבל "אֲדֹנִי יֹדֵעַ כִּי-הַיְלָדִים רַכִּים, וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר, עָלוֹת עָלָי; וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד, וָמֵתוּ כָּל-הַצֹּאן. יַעֲבָר-נָא אֲדֹנִי, לִפְנֵי עַבְדּוֹ; וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי, לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר-לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים, עַד אֲשֶׁר-אָבֹא אֶל-אֲדֹנִי, שֵׂעִירָה." (בראשית זג,יב-יד)

עוד שאלות

האים חוקי שחיטת חיות לא מצווים שאנו שוחטים את החיות באופן אנושי, כדי שלא נחשוש על חילול צער בעלי חיים?

אנגלית English

 

במחקרים מדעיים בארה''ב ובמדינות אחרות ניתגלה ששחיטה הלכתית באופן יחסי לא מכאיבה לחיות (קרא את הדיון המקיף ב„שוחחת, חיי חיות במסורת היהודית, עמ' 283-287). למרות זאת, אם יכולנו להחשיב את הרגעים הסופים של חיי החיות, האין היא שגידול החיות מורכב מסבל, ענוי, ואכזריות? האים יכולים להרשות שום שיטת שחיטה, כשאכילת בשר לא חיונית ואפילו מזיקה לבריאותינו? האים כל זה לא סותר?

עוד שאלות

כשבית המקדש יבנה בירושלים, האם לא יחזרו להקריב קורבנות והאם אנשים לא יצטרכו לאכול בשר?

אנגלית English

 

כפי שצוין קודם, הרב קוק ואחרים האמינו שבימות המשיח, התנהגותם של בני אנוש תשתפר עד כדי כך שנגיע למדרגה שבה לא יהיה עוד צורך בהקרבת בעלי חיים כדי לכפר על חטאים. בעת ההיא יהיו רק קורבנות תודה, שלא מן החי, לקב"ה.

 

גם צוין, שבהתבססם על נבואתו של ישעיה (י"א, ו'-ט'), הרב קוק ואחרים האמינו שהתקופה שלאחר ביאת המשיח תהיה צמחונית.

 

בעוד שרוב החכמים משערים שבזמן שבית המקדש היה קיים, כל היהודים אכלו בשר, ראוי לציין שיש מי שסבורים (תוספות, יומא ג' ע"א ורבנו נסים, סוכה מ"ב ע"ב) שאפילו בזמן שבית המקדש היה קיים לא היתה חובה מוחלטת לאכול בשר! רבנו נסים מאפיין את ה-"חובה" לאכול מבשר קורבן החג כמצוה מן המובחר, כלומר, זו הדרך הטובה ביותר לקיום מצות שמחת החג, אך זו אינה חובה מוחלטת. בתשובה שכבר הוזכרה, הרב משה הלוי שטינברג מציין שצמחונות מטעמי בריאות לא סטרה את ההלכה אפילו בתקופה שבית המקדש היה קיים. הוא מצביע על כך שאפשר להיות צמחונים כל השנה, ובאכילת כזית בשר (כמות שמפאת גודלה לא תפגע בבריאות) יוצאים ידי חובת מצות אכילת בשר הקורבן. אפילו כהן יכול להיות צמחוני, אך לא בזמן שתורו לאכול מהקורבנות כחלק ממהלך שירותו בקודש (כשבועיים), וגם אז הוא יכול לאכול רק כזית. למעשה, לפי החתן סופר, הוא יכול לאכול אפילו פחות, מאחר וכהנים רבים יכולים לחבור יחד כדי לאכול את הכמות הנדרשת, כך שכהן צמחוני יכול לאכול אפילו פחות מכזית.

 

הרב שטינברג מציין שצמחונות לא כלולה ברשימת הדברים שפוסלים כהן מלשמש בקודש, מפני שאפשר לסדר פתרון לאכילה מבשר הקורבנות באחת הדרכים שהזכרנו קודם. ואולם, הרב שטינברג מוסיף, כהן שהפך לצמחוני בגלל שנפשו נרתעת מאכילת בשר לא היה מורשה לשמש במקדש, מאחר ואם יכריח את עצמו לבלוע כזית בשר, אין בכך בכדי למלא אחר ההגדרה ההלכתית של "אכילה".

עוד שאלות

האין זה שבעלי חיים שמגדלים להימכר כאוכל כשר מטופלים בחמלה יותר מבעלי חיים רגילים?
אנגלית English

 

האין זה לצערנו, בעלי חיים שמגדלים להימכר כאוכל כשר מגדלים מדרך כלל, באותם תנאים של בהמות, רק תהליך השחיטה שונה בינהם.

עוד שאלות

האם אין חובה לאכול בשר על מנת לכבד את השבת וכדי לשמוח בחגים?
אנגלית English

 

רבי יהודה בן בתירא, מחכמי האמוראים, אמר כי החובה לאכול בשר כדי לשמוח הייתה בתוקף רק בזמן שבית המקדש היה קיים (בבלי, פסחים, קט:עא). הוא הוסיף כי לאחר חורבן הבית, ניתן לשמוח עם יין. בהסתמך על כך, רבי ישמעאל אמר "מיום שחרב בית המקדש דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לאכול בשר" (בבלי, בבא בתרא, ס:עב). הרבנים לא פסקו כך, משום שחשו כי רוב האנשים לא היו יכולים עדיין לעמוד באיסור שכזה. (באותה תקופה רווחה הדיעה כי אכילת בשר חשובה לשמירת הבריאות).

 

במאמר מלומד בכתב עת לענייני הלכה , הרב אלפרד כהן קבע כי "אם אדם חש יותר בנוח שלא לאכול בשר, הרי שאין כל חיוב עבורו לעשות זאת ביום השבת", וכן כתב, "אנו יכולים להסיק בוודאות, כי אכילתבשר, אפילו בחגים, אינה מחויבת על פי ההלכה."

 

האם אנשים רגישים ורחמנים יכולים ליהנות מאכילת בשר בשמחות, שעה שהם יודעים כי למען הנאתם בעלי חיים נאלצו לסבול, כמויות דגן גדולות ניתנו לחיות שעה שמיליוני אנשים גוועים ברעב ואיכות הסביבה נפגעת, כמו גם בריאותם האישית?

 

כל הנאמר לעיל מתחזק ביתר שאת מהעובדה שישנם רבנים צמחוניים, שאינם אוכלים בשר בכלל, כולל שבת ויום טוב. עליהם נימנים הרב שאר-ישוב הכהן שליט"א, רבה הראשי של חיפה, והרב דוד רוזן שליט"א, לשעבר הרב הראשי לאירלנד. גם הרב שלמה גורן זצ"ל, הרב הראשי לישראל, היה צמחוני אדוק.

עוד שאלות

אם יהודים לא יאכלו בשר, האם לא תמנע מהם הזכות לקיים מצוות מסויימות? אם ה' לא רצה שנאכל בשר, מדוע ישנם כל כך הרבה חוקים בנוגע לשחיטה, הכנה ואכילה של בשר?
אנגלית English

 

הרב קוק אמר כי ה' נטן לנו הרבה חוקים והנחיוט בעניין אכילט בשר בטור נזיפה וטזכורט לכך שחייהם של יצורים הובאו לקצם, מטוך טקווה שהדבר יוביל אוטנו לעבר צמחונוט בימוט המשיח. הרב קוק ורבנים נוספים ציינו כי הצמחונוט הינה ערך יהודי וכי ה' הטיר אכילט בשר כוויטור זמני, הכרוך בטקנוט רבוט, המיועדוט להוטיר בנו יראט כבוד כלפי החיים.

ישנם מקרים נוספים בהם ניתנו הנחיות למעשים שה' היה מעדיף שלא היו מתרחשים. למשל, הקב"ה רוצה שאנשים יחיו בשלום, אך נתן בתורה מצוות הקשורות למלחמה, מכיוון שהוא מכיר את טבעו של האדם לריב ולחפש נצחונות. בדומה, חוקי התורה בדבר עבדות הינם וויתור לחולשה אנושית. איננו יכולים להסיק מכך כי אנו מחוייבים לערוך מלחמות או להחזיק בעבדים. באותו אופן, המצוות הקשורות באכילת בשר אין פירושן כי חובה עלינו לאכול בשר.

עוד שאלות

האם לא ניתנה לבני האדם הזכות לשלוט על בעלי החיים? האם ה' לא ברא חיות כדי שישמשו?
אנגלית English

 

השלטון ("רדיה" בשפת התנ"ך) אין פירושו הזכות לרמוס ולנצל בעלי חיים ללא גבול. מייד לאחר שנתן ה' לאדם את השלטון על בעלי החיים (בראשית, א' פסוק כו), ה' אסר לאכול את בעלי החיים (בראשית, א' פסוק כט). שלטון או "רדיה" פירושם בהקשר זה בעלות, תפקיד של אחריות – להיות שותפיו של ה' בדאגה לעולם ובתיקונו. (בבלי שבת קי"ט, סנהדרין ז').

התלמוד מפרש "רדיה" בתור הרשאה להשתמש בבעלי-חיים לצרכי עבודה בלבד (בבלי סנהדרין, נ"ט ע"ב). כלל לא ברור כיצד ניתן להסיק מהאישור "לרדות" כי מותר לאדם להרבות בעלי-חיים ולהתייחס אליהם כאילו היו מכונות שתכליתן היחידה היא לספק את צרכינו. הראי"ה קוק פירש כי "רדיה" אין פירושה שלטון של רודן אכזר אשר מעוניין לספק את רצונותיו האישיים בלבד. הוא גם ציין כי אינו יכול להאמין כי מצב עגום שכזה יוכל להיות מעוגן לעד בעולמו של ה', אשר "רחמיו על כל מעשיו" (תהלים, קמ"ה פסוק ט).

התלמוד מפרש "רדיה" בתור הרשאה להשתמש בבעלי-חיים לצרכי עבודה בלבד (בבלי סנהדרין, נ"ט ע"ב). כלל לא ברור כיצד ניתן להסיק מהאישור "לרדות" כי מותר לאדם להרבות בעלי-חיים ולהתייחס אליהם כאילו היו מכונות שתכליתן היחידה היא לספק את צרכינו. הראי"ה קוק פירש כי "רדיה" אין פירושה שלטון של רודן אכזר אשר מעוניין לספק את רצונותיו האישיים בלבד. הוא גם ציין כי אינו יכול להאמין כי מצב עגום שכזה יוכל להיות מעוגן לעד בעולמו של ה', אשר "רחמיו על כל מעשיו" (תהלים, קמ"ה פסוק ט).

הרש"ר הירש הדגיש בדבריו כי לא ניתנה לאדם הרשות או הסמכות לשעבד ולנצל את כלל הבריאה. הוא פירש את הכתוב בבראשית א' פסוק כו כך:

"The earth and its creatures may have other relationships of which we are ignorant, in which they serve their own purpose."

כלומר, אין לאדם, ע"פ היהדות, זכות בלתי מוגבלת לנצל ולהתעלל בבעלי חיים או במכלול הבריאה.

רש"י התייחס לבראשית א' פסוק כט כשאמר: "זכה רודה בחיות ובבהמות, לא זכה נעשה ירוד לפניהם והחיה מושלת בו."